• Grafik
  • Grafik

הקהילה היהודית עדת ישראל, ברלין, נוסדה ביוני 1869 כמענה ללחץ למען התבוללות חברתית ואידאולוגית, שרווח במאה ה-19. אולם מטרת הקהילה הצעירה דאז לא היתה היבדלות והסתגרות מול הנאורות, אלא שילוב חיי הלכה תוך פתיחות לתרבות, השכלה, מדע ואמנות – התערות ונטילת חלק פעיל בחברה, תוך שמירת המורשת היהודית.


עם הקמת תלמוד תורה, בתי ספר, בתי הכנסת והמוסדות הדתיים, עדת ישראל התפתחה לכדי קהילה עצמאית. רבה הראשון של הקהילה היה הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר, שנולד בהלברשטדט שבגרמניה, היה פעיל באייזנשטדט שבגבול ההונגרי-אוסטרי, והקים בשנת 1873 את בית המדרש לרבנים בברלין. בשנת 1880 חנכה עדת ישראל בית עלמין קהילתי חדש ברובע וייסנזה. לאחר שמרכז הקהילה ובית הכנסת שכנו תחילה בגיפשטרסה, הועתקו מוסדות הקהילה בשנת 1904 לארטילרישטרסה 31 (כיום טוכולסקישטרסה 40), שם הם שוכנים עד עצם היום הזה. עם התרחבות הקהילה, הוקם בשנת 1924 עוד מרכז קהילתי במערב העיר, בזיגמונגדסהוף 11, אשר כלל בית כנסת נוסף, תיכון ומכללה למורות – התיכון היהודי הראשון, ועד לא מזמן יחיד, בברלין. בית חולים קהילתי, "בית החולים היהודי של עדת ישראל", נפתח בשנת 1909, וסיפק שירותים רפואיים ליהודי העיר. בית המדרש לרבנים, אשר היה קשור בקהילה, הפך במרוצת הזמן למוסד החשוב ביותר להסמכת רבנים אורתודוקסים בגרמניה, וקנה מוניטין בינלאומיים. בתחילת העשור השלישי של המאה העשרים, אחד מכל שישה יהודים ברלינאים היה קשור ארגונית לעדת ישראל, אם כחברים רשומים בקהילה, ואם כחברים מזדמנים, אשר נהנו משירותי הקהילה ונטלו חלק בפעילויות השונות.